#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כט. 1 אוהב ושונא האם כשרים לעדות ולדון ומנין, ומי הוא אוהב ושונא?<p dir=""rtl"">[שני ת&quot;ח ששונאים זה את זה האם יושבים בדין כאחד ומנין?]</p>"	"ר' יהודה פוסל שונא מדכתיב 'והוא לא אויב לו' יעידנו, 'ולא מבקש רעתו&quot; ידיננו, ומסברא כמו ששונא פסול דמרחקא דעתיה אף אוהב פסול דמקרביה דעתיה. א&quot;ל לא נחשדו ישראל על כך, והאי קרא, חד לדיין וחד לכר&quot;י בר&quot;י שלמד מכאן לשני ת&quot;ח ששונאים זה את זה שאין יושבים בדין כאחד.<p dir=""rtl"">אוהב - זה שושבינו, רב ירמיה בשם רב אמר כל ז' ימי המשתה, ורבנן משמיה דרבא אמרו רק ביום הראשון. שונא - כל שלא דיבר עמו ג' ימים באיבה.</p>"	סנהדרין כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. 2 כיצד מאיימים על העדים (2+1)?	"רב יהודה: &quot;נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר&quot; הקשה עליו רבא יכולים לומר שב שני הוה כפנא ואבבא אומנא לא חליף.<p dir=""rtl"">רבא: &quot;מפץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר&quot; הקשה רב אשי שיכולים לומר שב שני הוה מותנא ואיניש בלא שניה לא שכיב.</p><p dir=""rtl"">רב אשי בשם נתן בר מר סוטרא: שעדי שקר זולים בעיני מי ששכר אותם כדכתיב &quot;והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו ויעדהו&quot;.</p>"	סנהדרין כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. 3 אמר לו מנה לי בידך ולמחר אמר לו תנהו לי ואמר לו משטה אני בך האם נאמן? והאם טענין ליה?	"יכול לומר משטה אני בך, אלא אם כן אמר לשנים אתם עדי, בין אמר לוה ובין אמר מלוה ושתק לוה [ואפ' אמר עירי ושכבי או חיי ומיתי ושתק].<p dir=""rtl"">אם לא טען לא טענינן ליה דרק בדיני נפשות טענינן [לבר ממסית שאין טוענים למסית דכתיב לא תחמול ולא תכסה עליו וכן הקב&quot;ה לא טען לנחש הקדמוני]</p>"	סנהדרין כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. 4 אמר לו מנה לי בידך ולמחר אמר לא היו דברים מעולם האם חייב?	אביי אמר דהוחזק כפרן, א&quot;ל רב פפא בריה דרב אחא בר אדא הכי אמרינן משמיה דרבא כל מילי דכדי לא דכירי אינשי.	סנהדרין כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: 1 האם אמרינן אדם עשוי שלא להשביע את עצמו ואת בניו?	"ההוא שקראו לו קב רשו ואמר שאינו חייב אלא לפלוני ופלוני תבעו לדין קמיה רב נחמן, אמר רב נחמן אדם עשוי שלא להשביע את עצמו ופטור.<p dir=""rtl"">ר' ישמעאל בר&quot;י אמר דדוקא את עצמו עשוי שלא להשביע אבל לא את בניו וחייבים היורשים לשלם, ור' חייא אמר דאת בניו נמי עשוי שלא להשביע ואינם חייבים לשלם [ובכל זאת אמר לא להחזיר את מה שנתנו כבר ע&quot;פ ר&quot;י בר&quot;י דכבר הורה זקן}.</p>"	סנהדרין כט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: 2 הודה בפני שנים או בפני שלושה האם כותבים שטר?	"בפני שנים - קנו מידו - כותבים, לא קנו מידו - אין כותבים.<p dir=""rtl"">בפני שלושה ולא קנו - רב אמר כותבים ורב אסי אמר אין כותבים, הוי עובדא וחש רב להא דרב אסי. יש מהאמוראים שחילקו, רב אדא בר אהבה אמר אם השלושה כבר ישבו והוא בא אליהם לא כותבים, אבל אם אסף אותם כותבים. ורבא אמר אפ' אם אסף אותם אין כותבים, עד דאמר הוו עלי דייני. מר בר רב אשי אמר אפ' אמר הוו עלי דייני לא כתבינן עד שיקבעו מקום וישלחו ויזמינו אותו לדין.</p>"	סנהדרין כט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: 3 הודה במטלטלים (איתנהו בעיניהו ובדליתנהו בעיניהו) ובקרקעות האם כותבים שטר או לא?	"מטלטלים - אם קנו מידו - כותבים, אם לאו - אין כותבים (כמו בכסף).<p dir=""rtl"">קרקעות ולא קנו - אמימר אמר אין כותבים ומר זוטרא אמר כותבים, והלכתא כותבים.</p><p dir=""rtl"">מטלטלי ואיתנהו בעיניהו - רבינא אמר כמקרקעי, ורב אשי אמר כיון דמחוסר גוביינא אינם כמקרקעי.</p>"	סנהדרין כט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: 4 שטר אודיתא שבא לפנינו ולא כתוב בו שהוא אמר לכתוב האם אפשר לסמוך על זה שהוא אמר להם לכתוב?	"אביי ורבא אמרו שאפשר לסמוך, כדר&quot;ל דאמר חזקה אין העדים חותמים על השטר אלא אם כן נעשה גדול.<p dir=""rtl"">רב פפי ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע אמרו שאין זה דומה, שיתכן שהסופרים לא ידעו דין זה שאפ' יש דיינים שלא יודעים, שאלו את הסופרים של אביי ורבא והם ידעו.</p>"	סנהדרין כט:		
